ההרפתקנים
של העולמות המוכרים
רקע כללי | ארצות | מפלצות | אלים ואמונה | דמויות | גזעים
זארה פון ראטנאו
מקצוע:
לוחמת או סייפת (בכל מקרה, בלי קסמים).
מראה חיצוני:
זארה היא אשה גבוהה (כ 1.79 מ'), בעלת גוף עשוי היטב
ואתלטי. עורה בהיר, שערה חום-ערמוני, ועיניה ירוקות-אפורות. היא אשה נאה למדי, אף
כי היא לעולם אינה מקפידה על לבושה ועל תסרוקתה, בין אם בהרפתקאה או מחוצה לה. היא
מחבבת מאד את צבע הארגמן, ומסתובבת בדרך-כלל עם גלימה ארגמנית ארוכה, בעלת שוליים
מוכספים.
זארה מפגינה בטחון עצמי רב בעמידתה, תנוחת ידיה והבעת פניה התקיפה, הקורנת לעיתים
מעט שחצנות משועשעת או ניצוץ מסוכן בעיניים. קולה רם, מעט צרוד, ואין כמוהו בהטחת
לגלוגים ביריב במהלך קרב או ביריית פקודות נמרצות לחיילי רגלים המסתערים למערכה.
זארה משתמשת בשתי חרבות כבדות יחסית, הנתונות בנדנים אפורים. על ראשה היא עוטה קסדה
גבוהה, ארגמנית, המזכירה מעט קסדה של לגיונר הילאסיאני, ועליה מוטבע באבן ספיר סמל
של נחש-דרקון כרוך על עלה-תלתן בעל ארבעה עלים.
תולדות חיים:
זארה נולדה בשנת 2420 לספירת הילאסיאס בעיר גרווניץ, תוצאה של רומן שניהל אביו של
הרוזן הנוכחי עם בת איכרים בשם הלגה ווסטר. זארה גדלה עם האם הצעירה והעניה בבית
האיכרים הצנוע שלה בקצה העיר. בקיץ 2425, כשהיתה זארה בת 5, עזרה לאימה לסדר ערמות
של תבואה באסם שליד הבית, כאשר לפתע פרץ פנימה חוטב עצים פרוע ומרושע עם גרזן
מלחמה גדול, התנפל על הלגה כשהוא צועק "עכשיו את תלמדי מה זה לפתות בני
אצילים, איכרה פרוצה ומטונפת שכמוך!"
הלוחם האכזרי רצח את הלגה בחבטות הגרזן האיום שלו, והיה עושה את אותו הדבר גם
לזארה, אלמלא התעופף אל תוך האסם נץ שחור וגדול. הנץ, שהיה מהיר ופקח, שרט בטפריו
את פניו של חוטב העצים, מכה בו פעם אחרי פעם, ולבסוף, כשהלה שאג מכאבים ודמו ניגר
ממנו כמיים, הצליחה זארה המבוהלת להמלט מהאסם, כשהיא רצה אחרי הנץ שהתעופף מהעיר
והלאה, אל תוך היער, שם חיכה אדונו - לוחם אדיר, שראשו עטוי ברדס שחור. הלה הרגיע
את הילדה המפוחדת והבוכה, ולקח אותה איתו.
זארה נדדה עם הלוחם האדיר במשך כמה
שבועות, עד שהלה מסר אותה לידידה שלו, אבירה חצי עלפית יפיפיה ואמיצה בשם גליניס
פון ראטנאו. גליניס, שהילדה היפה מצאה חן בעיניה, החליטה לאמץ אותה, וזארה גדלה עם
האבירה הלוחמת, כשהיא מלווה אותה במסעותיה ברחבי איירנוסט ולינדוסטי. זארה,
שהעריצה את גליניס האמיצה ורבת התהילה, החליטה כי כאשר תגדל, היא תהפוך להיות
אבירה בדיוק כמוה. כאשר גדלה, החלה גליניס מלמדת אותה להשתמש בכלי נשק ושיריון.
בשנת 2438, כאשר היתה זארה בת 18, עברה גליניס להתגורר בגרווניץ, עיר הולדתה של
זארה, שלא אהבה את הרעיון (שכן העיר העלתה בה זכרונות ישנים וכואבים), אבל רצתה
להשאר עם אמה המאמצת האהובה. עד מהרה, נפלה על גליניס עינו של רוזן גרווניץ,
קלורדן איימינדראו, והוא מינה אותה למפקדת משמר העיר. ככזו, עברה גליניס לגור
בטירת הרוזן, וזארה באה איתה.
זארה, שהיתה נערה יפה וקשוחה, מצאה חן
בעיני הרוזן (שאינו יודע כי הוא אחיה למחצה), וגם בעיני אשתו הצעירה והיפה, הרוזנת
סטלה. מנגד, זארה הסתכסכה כמעט מיד עם אמו השחצנית של הרוזן, אלזה פון
איימינדראו-קראוזה. זארה ראתה כיצד אמו של הרוזן מסיתה את גליניס כנגד הרוזנת -
זאת משום שסטלה היא בתו של איכר (ואלזה השחצנית אינה מוכנה כי "דם איכרים
מזוהם יטמא את המשפחה המפוארת שלי). אלזה השחצנית האכילה יום אחרי יום את גליניס
בשקרים, בכדי שזו תתחיל לחזר אחרי הרוזן ותגרום לו לעזוב את אשתו. זארה ראתה הכל,
ונגעלה.
אמו של הרוזן, שבינתיים לא הצליחה להסית את גליניס כנגד הרוזנת האומללה סטלה, שנאה
את זארה מהפעם הראשונה שראתה אותה, וגם ניחשה כי זארה תעשה הכל בכדי להכשיל את
תככיה המרושעים כנגד הרוזנת. אומנם, אלזה נזהרה בלשונה ליד גליניס, זאת משום
שהאבירה החצי-עלפית אהבה מאד את בתה המאומצת. כאשר גליניס היתה באיזור, היתה אלזה
מעלה על פניה חיוך צבוע, ואומרת כי זארה היא "עלמה מתוקה מאד, רק שובבה קצת
יותר מדי", אך כאשר היתה בטוחה שגליניס ואחרים אינם שומעים אותה, היתה משפילה
את זארה, ואומרת לה "סנאית ביבים מטונפת שכמותך, הלוואי שתדרוס אותך
מרכבה". זארה, מצידה, היתה גאה מדי בכדי להתלונן על העלבונות והההשפלות, ורק
נשבעה כי יום אחד תתנקם באצילה הזקנה, השחצנית והמרושעת.
בסופו של דבר, כאשר התקרבה זארה לגיל
20, ואימוני הנשק שלה נשלמו, הופכים אותה ללוחמת צעירה ומוכשרת, החליטה כי חיי
הארמון מלאי התככים, השקרים והצביעות נמאסו עליה, והגיעה שעתה לעזוב את אמה
המאמצת, ולהפוך להרפתקנית ואשת חרב מעולה בזכות עצמה. לפני שעזבה, התעמתה עם אלזה
פעם נוספת - ונשבעה לה: "אם יקרה משהו נבזי לרוזנת סטלה באשמתך, זקנה מנוולת
שכמוך, אני אחזור גם מקצה העולם בכדי לטפל בך".
אלזה לא ענתה דבר, מלבד "טוב שאת מסתלקת מפה, סנאית ביבים מגעילה", אולם
למחרת, כאשר זארה יצאה לאורוות הטירה בכדי לעלות על סוסה, ארב לה בין הצללים הסיוט
הגדול ביותר שרדף אותה מילדותה: חוטב העצים המנוול, שהזדקן מעט בינתיים, ופניו היו
מלאים בצלקות נוראות שהותיר בו הנץ השחור. חוטב העצים קפץ על זארה, כשהוא צועק
"עכשיו אני אגמור מה שהייתי צריך לגמור לפני חמש-עשרה שנים! את תראי מה קורה
לטינופת שמרגיזה את הוד מעלת אימו של הרוזן!" זארה הצליחה להתחמק ממכת הגרזן
הקטלנית של הרוצח ולשלוף את חרבה, ובצרחת שנאה, התנפלה על יריבה לקרב לחיים או
למוות. הקרב היה ארוך וקשה, אבל בסופו של דבר, חדרה חרבה של זארה עמוק אל תוך ליבו
השחור של חוטב העצים, והלה נפל מתבוסס בדמו על הקש שבאורווה - בדיוק כפי שנפלה אמה
האומללה של זארה חמש עשרה שנים קודם לכן. זארה, חבולה וזועמת, בעטה בגופה פעם
אחרונה, ואחר כך קפצה על סוסה ודהרה משם והלאה, אל העולם הגדול, המלא בהרפתקאות.
זארה הגיעה אל העיר גלוזברג, ושם הצטרפה אל אנשי הרוזנת קתרין, שעסקו במאבק קשה
כנגד פשיטות הגובלינים של צ'ובו הזועם, שהיו מטרידים את העיר בלא הפסקה. זארה
הצטיינה במאבקים, הרגה עשרות גובלינים, ועברה כמה וכמה הרפתקאות, שבאחת מהן הצילה
יערנים מידי כנופיה של עוגים מגעילים, שהחליטו להפוך אותם לארוחה בשרית מדממת.
באחד הלילות, כשזארה הסתובבה ביער לבדה, היא איבדה את דרכה בתוך ערפל מוזר, וכאשר
התעוררה, מצאה את עצמה בתוך מערה אפלה, בחברת שאר בני החבורה.
אופי והתנהגות:
זארה, שבנעוריה היתה שקטה ודכאונית, השתנתה אט-אט וגדלה להיות אשה אמיצה מאד.
לכאורה, דומה כי המראות הקשים להם הורגלה מאז הרצח הנורא בילדותה חישלו אותה והפכו
אותה לכזו שלא מפחדת משום אדם ומשום סכנה (אם כי היא יודעת, רציונלית, להמנע זמנית
מאתגרים שבאופן ברור הינם מעל לרמתה). לכן, היא כמעט לעולם לא תסרב לקחת על עצמה
משימות או הרפתקאות. זאת, בכדי להראות לכולם את ערכה. דומה, כי צילה המלגלג
והמרגיז של הרוזנת הזקנה רודף את זארה כל העת, לועג לה כי היא אינה אלא בת איכרים
חסרת ערך. למעשה, זארה מצויה תמיד בתחרות עם דמות הצללים של הרוזנת, שאינה סרה
מעליה. לכן, זארה חייבת להראות לכולם פעם אחר פעם כי היא טובה יותר, מוכשרת ומנצחת
תמיד. למרות שבדרך-כלל היא מסוגלת למשול בעצמה מלהכנס לאתגרים אבודים, היא חוטאת
לא פעם בהתנהגות פזיזה מאד.
כמו כן, זארה היא מאד-מאד שאפתנית,
יותר מהרצוי לה. היא שכנעה את עצמה כי ביום מהימים תהיה מלכה (קרי, כמה דרגות מעל
הרוזנת קראוזה), ותנהל חצר של לוחמים אדירים שיסורו למרותה. כרגע, היא עובדת על
תהילה ועוצמה שיקדמו אותה מעלה-מעלה-מעלה. באיירנוסט, חלמה על תואר ה"דיים"
(שרשרת הפלטינה) שנחשב ככבוד הגדול שיכולה הרפתקנית לקבל מידי הכתר. בארצות אחרות,
היא תשאף להשגים מקבילים.
למרות שעקרונית, היא משתדלת להלחם עבור מטרות צודקות, היא מסוגלת להיות ערמומית
ואכזרית. אין לה כל בעיה, למשל, לערוף את ראשו של שבוי כפות שנראה לה ראוי לגורל
כזה בגלל שפלותו, או לענות אותו עד שידבר. עם זאת, כאשר היא מבטיחה משהו בהן צדקה,
בדרך-כלל היא מקיימת. לזארה יש זכרון ארוך, והיא לא שוכחת מי שהשפיל אותה, אף אם
היא מכריחה עצמה להבליג. היא מסוגלת לחכות שנים עד שתצבור די כח ואז לחזור
ולהתנקם. במיוחד, לא שכחה את יריבתה, אלזה פון איימינדראו-קראוזה השחצנית
מגרווניץ. זאת, ביחוד בגלל שהיא חושדת בה כי היא ארגנה את רצח אמה, וגם את נסיון
הרצח שלה עצמה באורווה, וגם בגלל המזימות המגעילות שלה כנגד הרוזנת סטלה: זארה
הבטיחה לעצמה מזמן כי ביום מהימים, היא תכריח את אלזה לשלם על כך מה שעשתה לה,
לאמה, לסטלה ולאחרים - והתשלום יהיה גבוה מאד.
זארה שונאת ביקורת, וכמעט לעולם אינה
מקבלת אותה. מעטים יכולים להשפיע עליה, ביניהם אמה המאמצת, לידה זארה תהיה תמיד
"נחמדה ומתוקה". ממבט ראשון, היא נראית קרה ושחצנית מאד, וממעטת מאד להפגין
רגשות אחרים. עם זאת, אומץ הלב וכושר המנהיגות הלא מבוטל שלה יכול לשבות את ליבם
של הרפתקנים אחרים. זארה נאמנה לידידיה, ומסוגלת לפתח קשר רגשי עם הרפתקנים אחרים
שילוו אותה די זמן והיא תעריך אותם (אלא שבדרך-כלל היא תסרב להודות בכך). בחבורה,
זארה תשאף תמיד לתפוס כמה שיותר את ההנהגה, ותכעס מאד אם יתעלמו מעצותיה. היא
תזדקק תמיד לדמותו של ידיד סבלני ושקט שיוכל להרגיע אותה בעת הצורך, ויגלה כלפיה
הבנה והערכה למרות המגרעות שבאופיה. מאידך, יכולתה לתכנן תוכניות ערמומיות ולצפות
כמה צעדים קדימה עשויה להפוך את ההתעלמות מעצותיה לצעד טפשי ואפילו מסוכן. עם
חבריה לקבוצה (בניגוד ליריבים) היא תהיה בדרך-כלל ישרה מאד (ומנגד, היא לא יכולה
לסבול שמשקרים לה, מה שגורם לה להשתולל מזעם).
בעיה נוספת של זארה, הינה כי לעיתים היא עשויה לסבול מפרצים של זעם או דכאון
ממושך. זאת במיוחד אם תסבול מכשלון צורב או שאחד מידידיה (אפילו כזה שרבה איתו
לאורך כל הדרך) ימצא את מותו לנגד עיניה. כמו כן, היא עשויה "להתביית"
על כל דמות נשית שחצנית ומרושעת שתזכיר לה את הרוזנת קראוזה, ולנסות לפרוק עליה את
כל שנאתה ומרירותה.
זארה בראכנהורף:
זארה, שגדלה במדינה בה גברים ונשים נחשבים שווים (יחסית), והממשל הפיאודלי שלה
נאור ומתקדם מאד יחסית לז'ראל בכלל, וראכנהורף בפרט, תחוש גועל ובוז כלפי המחוז
הפרימיטיבי, ובמיוחד כלפי הגישה הדתית הקנאית השולטת בו, המעריצה בערות ולכלוך,
ורואה בנשים יצור ירוד, הנחשב כמעט לרכוש. דבר זה ידחוף אותה לעמדת נגד פמיניסטית
מאד. דומה, כי לא יקח זמן רב לפני שתסתבך עם אודו פיראס והנזירים הקנאים המשרתים
אותו, עם קלאן קרוגה ועם דומיהם. קשה לדמיין את זארה עומדת מול נזיר חשוך, מזוהם
וצווחני בלא לענות לו ולחלוק לו מנה אחת אפיים. מאחר וזארה פקחית ואינטילגנטית
הרבה יותר מהכומר הממוצע במחוז, היא תצליח ברוב המקרים להפוך יריבים כאלו למשל
ושנינה. מנגד, הזלזול המופגן שתראה כלפי אנשים כגון האכונגר של המחוז (בדיוק סוג
הטיפוס שהיא מתעבת במיוחד) או "האבירים הלבנים של סטפאן" יציבו אותה ואת
חבריה עד מהרה בסכנה הולכת וגוברת.
מנגד, המרחבים המוזרים ושורצי המפלצות של ראכנהורף, חוסר הארגון והתעלומות המוזרות
ישבו את זארה מהר מאד, נותנות לה שדה חדש ולא מוכר להוכיח את עצמה. עצם הבוז שתחוש
כלפי השלטון במחוז (ביחוד כלפי אנשים כמו הבארונטה ריכילד, הבארון רוגאן והאכונגר
דה-סיבלאר, שלא לדבר על הכנסיה), יביאו אותה מהר מאד למסקנה, כי ביום מהימים תהיה
למחוז רוזנת חדשה ששמה יהיה זארה פון ראתנאו (והאמצעים בה תוריד את חבורת האפסים
ששולטת כרגע במחוז - זה כבר הרבה פחות חשוב בעיניה...). מרגע זה ואילך, היא תנסה
לצבור כוח וקשרים באיטיות עד שתבוא לה ההזדמנות להשתלט על המחוז (וזו רק
ההתחלה...)
אם ברצונך להוריד את גירסת ה WORD לדף זה
לחץ כאן
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב
ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום